מרבית בני האדם מחפשים ללא הרף ביטחון. כיוון שעולמנו מלא אי-ודאות, טבעי הדבר שהאדם יחפש ללא לאות קרקע לרגליו, דבר מה מוצק שיפחית, ולו למעט ולו לרגע, אי-ודאות זו.
לכך ישנם ביטויים פוליטיים שכיחים, שאנחנו מזהים אותם כל יום בישראל ובמדינות אחרות בעולם. לעיתים מעדיף האדם לוותר על חירותו ולמסור את גורלו בידי אלה "היודעים מהו הנכון", ולעיתים הוא עושה זאת על ידי השתייכות יזומה לאלה הדומים לו, והיבדלות מהאנשים שאינם כאלה, ואשר שונותם מעוררת בו פחד. הדבר נכון לגבי האזרחים בכל המשטרים בעולם, לרבות המשטר הדמוקרטי, הגם שישנם בני אדם שאינם נוהגים כך.
חיפוש האדם אחר הביטחון משליך גם על יחסו לכוח. חלקם של בני האדם מוצאים ביטחון בהיצמדות לכוח על ביטוייו השונים, ואילו חלקם האחר נרתעים מהכוח, דווקא כדי להגביר את ביטחונם. הדברים אמורים הן במישור היחסים הזוגיים, והן בהתנהגותן של אומות.
מחד גיסא, ישנם אלה המחפשים בן זוג כוחני, שיגן עליהם מפני מצוקות החיים ומפני אנשים ומוסדות שעלולים להפעיל נגדם כוח; עבורם, כוחו של בן הזוג הופך לאמת המידה העיקרית לבחירה בו. בן זוג כזה נתפס כערובה לעתיד בטוח, וכמי שימנע לחלוטין את האי-ודאות בחיים המגלמת בתוכה איומים מצד בעלי כוח. חיים עם בן זוג כוחני עלולים גם לעודד תלות בו, ומחלישים עוד את בן זוגו.
ממילא עולה השאלה, האם זוגיות עם בן זוג כוחני תבטיח כי יתגשמו הציפיות ממנו להגן על בן זוגו, או שמא מדובר בוודאות כוזבת? האם בן הזוג אכן ישמור על בן זוגו, או שהוא יפעל בכוח גם כלפי בן זוגו? האם בן הזוג הכוחני יעניק הגנה ללא תנאי לבן זוגו, או שהגנתו תותנה בתנאים כאלה, שהפרתם תבטל הגנה זו, בבחינת "כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר בטלה אהבה" (מסכת אבות, ה טז)? ואולי העדפת הכוח פירושה ויתור על ראיית כמה זוויות ראייה, לרבות זווית הראייה של בן הזוג שאינו כוחני?
מאידך גיסא, ישנם אלה החוששים שכוח יפגע בביטחונם. בזיכרונם ובליבם נצרבה בעבר החוויה, כי דווקא בעלי הכוח היו אלה שפגעו בביטחונם, או שבעלי הכוח שהבטיחו להגן עליהם כשלו במשימתם. אם כך היה הדבר בעבר, מי יתקע לידיהם שחוויה שלילית זו לא תשוב גם בעתיד? ממילא, הם ייזהרו דווקא מלקשור את גורלם האישי עם אדם כוחני.
יתר על כן, הם יכולים דווקא למצוא נקודות זכות בבן זוג שיגלה אמפתיה כלפי חלשים, המזכירים להם את חולשתם שלהם בעבר, ואולי גם בעתיד.
מדובר כאן בשני מודלים גורפים, שקיומם במציאות עשוי להיות מורכב יותר. אלה המחפשים בני זוג כוחניים יחפשו בהם גם רגישות לחולשה, למשל לחולשתם אך לא רק לה, וכוחנות חריפה תיראה להם לא ראויה. מנגד, גם אלה המחפשים בני זוג לא כוחניים, יכולים לחפש בהם מקורות של כוח עד כדי אכזריות, שיגנו עליהם מפני שרירותם האכזרית לפעמים של החיים.
כבני האדם, כך אומות וקולקטיבים של אנשים.
ישנם קולקטיבים ואומות המגלים חשדנות עמוקה כלפי האדרת הכוח במדינתם, וכלפי דומיננטיות של אלימות כמאפיין של מדינה. לאומות ולקולקטיבים אלה עבר גדוש באלימות שהופנתה כלפיהם, והם נזהרים שלא לאמץ אותה אל חיקם, גם כאשר בכוחם לעשות זאת. מנגד, ישנם קולקטיבים ואומות שעברם גדוש באלימות, אך הלקח שהם הפיקו מכך הפוך, והוא מאדיר את הכוח. לאמור, לעולם לא נהיה שוב חלשים, ועל כן נאמץ תפיסה של חיים בג'ונגל, שמהותם הפעלת כוח ואכזריות כלפי כל שמץ איום המופנה כלפיהם.
לכל אדם, ודאי ליהודי, שמורה החירות לבחור באחת משתי הדרכים, או ליצור לעצמו מינון מורכב יותר של שתיהן, לאמור: הכוח הוא מידה הכרחית בנסיבות מסוימות, אך יש לאפיין נסיבות אלה באופן מידתי, ולא להפוך אותן לגורפות.
תמיר דובי עורך וכותב ביוגרפיות וסיפורי חיים.
